לאילו חיכויים מחכים כשאתם מתכננים חיווט ביוב משלכם

כיום אי אפשר לדמיין חיים נוחים רגילים בלי דברים כמו אינסטלציה וביוב. תושבי הערים לוקחים את היתרונות הללו של התרבות כמובן מאליו. אך בעלי בתים פרטיים נאלצים לצייד את בתיהם בכוחות עצמם, כולל תכנון פריסת הביוב. אילו טעויות ניתן לבצע במקרה זה, ואילו החסרונות יכול להיתקל במפתח חסר ניסיון, נספר במאמר זה.

אחת הטעויות הנפוצות בתכנון והתקנת מערכת ביוב היא היעדר מרימי האוורור. פגם חמור זה יכול להוביל לריק במערכת. כתוצאה מכך יתרחש גרגור, רעש בצינורות, ריחות לא נעימים יחלו להתפשט ברחבי הבית. מיקום העלייה מתוכנן בצורה הטובה ביותר על הגג. אינך יכול לחבר יותר מחמישה סניפי ביוב לעלייה אחת.

בעת פיתוח פרויקט לביוב עתידי, יש לקחת בחשבון את רמת הרעש של שפכים בצינורות. אם הם יעברו בתוך הקירות, יש לדאוג לבידוד קול. למטרה זו תוכלו להשתמש בצמר סלעים או צמר זכוכית. מכסים עם צינורות מכוסים בנוחות ביריעות קיר גבס. כמו כן יש צורך לחשב נכון את עומק הצינורות. למרות העובדה שהביוב אינו קופא, מכיוון שהוא בעל טמפרטורה גבוהה והוא כל הזמן נע, הצינורות צריכים להיות שוכנים בעומק של לפחות 80 ס"מ.

במקרים מסוימים, יש לכלול בתוכנית שסתום להחזרת שפכים. זה הכרחי במקרים בהם יש סכנה של "החזרת" ביוב בגלל מילוי חד של באר הביוב, למשל במהלך סופת רעמים. קוטר וגודש לא מספיקים של צינור הביוב עשויים גם הם הגורם ל"טיוטה הפוכה "של ביוב. בנוסף, הצינור עשוי להיות סתום, מה שיוביל גם ליציאה הפוכה של ביוב.

אם מתוכנן להשתמש במיכל ספיגה כמיכל לאיסוף ביוב, חובה לספק אוורור למיכל מבחינת ביוב. אחרת, ריחות לא נעימים תמיד "יענגו" לא רק את השכנים, אלא גם את בעלי הבית. בנוסף, תקע של גזים רעילים הנוצרים במיכל הספיגה לא רק יהווה מקור לריח מגעיל, אלא גם מהווה מכשול לזרימת הביוב למיכל הספיגה.

"מלכודת" נוספת בתכנון חיווט ביוב היא חישוב שגוי של אורכי הצינור. צינור ביוב שעובר מתחת לרצפה חייב להיות רציף, ללא מפרקים וחיבורים. אם מתרחשת פריצת דרך בצומת (וזה מאוד סביר) ויש מוסך או מרתף מתחת לצינורות, "הבילוי" בצורה של פירוק מוחלט של כיסוי הרצפה וחיסול ההשלכות מובטח לבעלי הבית.

אם אין לכם את הניסיון הדרוש, עדיף שתזמינו פרויקט ביוב לבית פרטי ממומחים שיקחו בחשבון את כל הניואנסים.