מיתוסים על ריצוף לרבד אינם חוששים מלחות

בעת בחירת ריצוף, מרבית הקונים שואפים להבטיח כי החומר הנבחר ישתלב היטב עם הפנים, יש סיבולת ומעשיות גבוהה. הרצון להניח לרבד בחדר בו מותר לחות, מציב שאלה בפני אדם לגבי מידת עמידות הלחות של דגם מסוים. בואו נראה אם ​​למינציה עמידות בפני מים או שזה עדיין מיתוס שיווקי.

מה משפיע על עמידות הלחות

הלמלים המרכיבים את הרבד הם בעלי מבנה רב שכבתי. אחת השכבות הללו היא צלחת HDF. היא זו שאחראית על עמידות בפני רטיבות והיא הבסיס. ככל שמגיעים לרמת הצפיפות של לוח HDF, כך לרבד עמיד בפני מים. כדי להגדיל את רמת ההגנה, יצרנים רבים משתמשים בהספגה נוספת של הכיריים.

אין לרבד שתהיה עמידות מוחלטת למים. התוצאה שיש לדגמים מודרניים מושגת בעיקר בגלל השימוש בשיטות ייצור מיוחדות. משתמשים בסרט ויניל מיוחד, חיבורים מסוג טירה, בסיס PVC צפוף והרצועות עשויות שבבי אבן. כל זה מאפשר לכם להגן על הציפוי מפני חדירת פני שטח של לחות. למינציה טכנולוגית סובלת שטיפה קבועה, מתייבשת במהירות ואינה נתונה לעיוות. עם זאת, מים החודרים אפילו מתחת לבסיסם ידרשו פירוק וייבוש של הלמלות.

האם ניתן להגביר את עמידות הלחות?

המקום הפגיע ביותר למים בכל לרבד הוא מפרקי הלמלה. ברוב המקרים, דרכם מים מחלחלים מתחת לרצפה והופכים את החומר לבלתי שמיש. כדי למזער את הסיכוי לתוצאות שכאלו, מומלץ לבצע הנחת על מגהץ שווה. יש לבחור במינציה בעובי מספיק, שתאפשר למנעולים להיות בצפיפות גבוהה יותר. עיבוד נוסף של מפרקים עם חומר מיוחד או שעווה יכול לשפר משמעותית את התאמתם זה לזה.

כל השיטות הללו אינן מבטיחות הגנה על הריצוף מפני הצפות, אך הן יכולות למנוע נזק מניקוי בטרם עת של שלוליות קטנות.

לפיכך, אי אפשר לענות באופן חד משמעי על השאלה - האם הרבד חושש מלחות או לא. דגמים מודרניים עם התקנה איכותית ושימוש נכון מסוגלים להעביר מים ללא השלכות. החומר עצמו אינו עמיד בפני לחות, כך שהחדירה בשפע של מים דרך המפרקים עלולה להפוך את הרבד למיותר.